הפרטים האישיים (שמות, גילאים, עיר מגורים ותחום עיסוק) בדויים. הסיפור עצמו אמיתי
יום שני, 8.6.20, השעה 21:00.
אני בדרך לאוטו אחרי פגישה עם זוג מהוד השרון.
הפלאפון רוטט בכיס האחורי.
אני עונה.
"היי אסף, שמי אוסנת. ראיתי אותך בטלוויזיה וממש התחברתי לדברים שאמרת שם."
"איזה כיף, תודה! נעים מאוד".
היא המשיכה:
"האמת היא שלא אני ראיתי. קודם אמא שלי ראתה, התקשרה אליי ואמרה לי:
'יש איזה מטפל זוגי בטלוויזיה שמדבר על כמה זה חשוב להיות פתוחים, לשים את הדברים על השולחן, לא לשמור בבטן. אני אומרת לך, זה היה ממש כאילו הוא דיבר עליך ועל גיל! תראי את התכנית, אוסי. אני חושבת שאולי כדאי שאת וגיל תרימו אליו טלפון ותדברו איתו. אולי הוא יכול לעזור לכם!' אנחנו באמת חושבים על טיפול זוגי כבר כמה זמן ו... הנה אני מתקשרת."
"אמא שלך נשמעת לי אישה מאוד חכמה! מזל שהקשבת לה"
צחקנו יחד, אוסנת ואני, ויכולתי לשמוע בצחוק שלה שהיא משתחררת לאט לאט.
אחרי הכל, סיטואציה לא סימפטית. להתקשר ליועץ זוגי ולשפוך את הקרביים שלך. ועוד בטלפון.
הייתי שם.
פעמיים.
יודע בדיוק איך זה מרגיש.
ניסיתי להקליל את הסיטואציה עבור אוסנת כמה שיותר.
התיישבתי באוטו, הנעתי, חיברתי אוזניה והמשכנו:
"אז מה קורה? איך אני יכול לעזור?"
דיברנו 40 דקות בערך.
אוסנת מספרת, אני שואל,
היא מתארת, אני מכוון,
היא מדגימה, אני מדייק...
הסיפור של אוסנת וגיל הוא כזה:
היא בת 36, הוא בן 38.
יש להם שני ילדים- אהוד, בן 6 ויואב, בן 4.
הם מכירים 10 שנים, נשואים 8 מתוכן.
"יש לנו בעיות תקשורת. יש דברים שלא משנה כמה אני אסביר לו, הוא לא קולט. דברים פשוטים כמו מה אני רוצה ליומולדת. אתה יודע מה, עזוב, זה יותר פשוט מזה. כל כך פשוט לשמח אותי שזה אפילו מגוחך. והוא כל הזמן מפספס. קונה לי דברים שאני לא צריכה בכלל, שלא מעניינים אותי. זה כל כך מעצבן!"
"כן, זה באמת יכול לתסכל. מבין אותך לגמרי. אמרת 'לא משנה כמה אני אסביר לו'. זה אומר שדיברת איתו על זה. מה הוא אומר כשאת אומרת לו את זה?"
"קודם כל, הוא לא מבין מה אני רוצה ממנו. וחוץ מזה, זה לא משנה, כי הוא אף פעם לא עונה תשובה ישירה. תמיד הולך מסביב, מתחמק, מורח. כמו עם העסק שלו. הוא עצמאי. יש לו עסק בתחום המזון. לא יודעת כלום על מה שהולך שם. מרוויח, מפסיד, אנחנו במינוס, פלוס? לא יודעת מה הולך בחשבון הבנק שלנו. גיל אמר לי 'את כל העניין הכספי וזה, עזבי. זה עליי.' וואלה! אז כבר לא מתאים לי!"
החניתי את הרכב מתחת לבית, כיביתי את המנוע והמשכתי לשבת באוטו.
דיברנו עוד רבע שעה בערך..
אוסנת הייתה במצב קשה.
דיברה מהר, בטון גבוה, לא השלימה משפטים, חזרה על דברים...
שמעתי שם כעס ואכזבה, אבל יותר מהכל, תסכול.
מעניין מה הולך אצלו.
קבענו פגישה זוגית לחמישי הקרוב.
אעדכן בקרוב. הישארו בסביבה...
