הפרטים האישיים (שמות, גילאים, עיר מגורים ותחום עיסוק) בדויים. הסיפור עצמו אמיתי.
איזו עבודה יפה הם עשו על המטרות הזוגיות ארוכות-הטווח, גיל ואוסנת.
ממש אהבתי!
הדפים שהם מילאו (והם מילאו חמישה דפים) שיקפו את הזיעה (והקפה)
שהם שפכו פנימה אל תוך העבודה המעמיקה והרצינית שהם עשו שם.
"מה אתה אומר, אסף?", שאלה אוסנת במתח בזמן שעיינתי במטרות שהם פירטו,
שכללו הסברים והערות, לוחות זמנים, חישובים כספיים, אנשי מפתח
וכל מה שביקשתי מהם בעצם שייכנס פנימה בעצם.
"חבר'ה, שיחקתם אותה!", אמרתי והחלקתי איתם כיפים של התלהבות.
"יש!", אמרה אוסנת, חצי-מסתלבטת חצי-רצינית.
וגיל?
הוא, מצידו,
שחרר אנחת רווחה רצינית ביותר,
כי בתגובה שלי אישרתי לו, למעשה, שההשקעה הגדולה שלהם זכתה להכרה הראויה.
אני מודע לעובדה שזה היה להם קשה ודרש מאמץ מיוחד מצד שניהם ובאמת מעריך את זה.
"עכשיו, בואו נעבור על מה שכתבתם.
איפה שצריך לחדד ולדייק את זה לעצמנו, נעשה את זה", אמרתי בקשיחות מדומה,
"ואיפה שלא צריך, לא ניגע", איזנתי בחיוך מרגיע.
רוב הדברים שהם כתבו היו באמת טובים.
דברים שהם באמת יכולים לעבוד איתם לטווח הארוך.
תכניות לגבי עצמם, לגבי הזוגיות שלהם, לגבי הילדים.
הכל נכנס פנימה.
תכנון קריירה, התנהלות כלכלית זוגית, אפילו חיי החברה של כל אחד מהם ושל שניהם יחד קיבלו התייחסות רצינית.
אתם יודעים למה אני מתכוון.
כל העניין של החברים של גיל,
שהיה מחסום רציני.
חומר נפץ.
היום זה נושא שמדובר באווירה נעימה, בצורה רגועה, ממקום אחר לגמרי מאשר לפני כמה שבועות.
אנחנו ממשיכים לעבור על התכנית שלהם…
"ויש כאן גם קטע שלם על ההגשמה האישית של כל אחד מכם בתוך הזוגיות.
אני רוצה להגיד לכם שאתם באמת יכולים להיות גאים בעצמכם על העבודה הזאת שעשיתם.
נגעתם באמת בכל מה שדיברנו עליו, בכל מה שצריך להיכנס לתוך התכנון הזוגי הזה.
כל הכבוד!"
לא סתם אני כל הזמן אומר שאני מבסוט מהמקום שגיל ואוסנת הגיעו אליו.
הם עשו דרך ממש רצינית,
עשו שינוי אמיתי בצורה שהם מסתכלים על הזוגיות שלהם, על העתיד,
על הדברים שחשובים להם.
על הערכים התעכבנו.
זה היה חשוב, כי הרי משהו שנעשה מתוך תחושת ערך, או לשם ערך מסוים,
נעשה בצורה הרבה יותר משמעותית ומספקת, וגם הרבה יותר אפקטיבית ונכונה.
כשאדם רואה ערך במה שהוא עושה, או במה שבן.בת הזוג מבקשים ממנו,
הוא עושה את זה מכל הלב, באמונה שלמה, מתוך רצון אמיתי.
יחסים שמתקיימים ללא תחושת ערך לא יחזיקו לאורך זמן.
הם פשוט יתפרקו.
לא יהיה שם שום דבר חזק
שידביק אותם.
ערך כן.
אז חידדנו את הערכים שכל אחד מהם מביא אל תוך הזוגיות שלהם,
חקרנו יחד את הערכים שיש להם בתור זוג ואת הערכים שהם רוצים שיהיו להם מעכשיו והלאה.
היה מרתק.
כל פעם שאני מגיע עם הזוג קטע של הערכים והאמונות
(לא אמונה דתית. אני מתכוון לדעות, מחשבות, תפיסות,
דברים שהוטמעו בנו מילדות או במהלך החיים ודי מעצבים את הצורה שאנחנו חושבים ופועלים),
אני מתמלא בסיפוק, באנרגיה מיוחדת, אחרת, כי זאת המהות.
הערכים והאמונות קריטיים בהווה ובטח ובטח שגם 40 שנה קדימה.
אם אחד הערכים ששניהם מאמינים בו הוא עזרה לקהילה ונתינה ללא הגבלה, למשל,
זה יכול להביא אותם לאמץ ילד, להתנדב במועדון קשישים או לעזור להקים מתחם בטוח עבור נוער בסיכון. יחד,
כזוג שרוצה לתרום לקהילה, לחברה.
ואם, לדוגמה, הם מאמינים בערך שמקדש כסף (לגיטימי לגמרי), האמונה הזאת תקבע איפה הם יעבדו,
כמה שעות ביום הם יהיו בעבודה וכמה בבית עם הילדים או אחד עם השנייה.
זה יקבע כמה הם יחסכו כל חודש, כמה פעמים בשנה ייסעו לחו"ל ועוד ועוד.
מכל ערך כזה נגזרות המון פעולות שהזוג צריך או רוצה לעשות,
מכל ערך כזה נגזרות דמויות שהזוג יבוא איתן במגע או לא,
מכל ערך כזה נגזרים המון דברים.
גם בהווה וגם בעתיד.
לכן הכל צריך להתחיל מערכים זוגיים ומטרות זוגיות.
משם גוזרים הכל, ומפרטים, ומעמיקים.
ואז מיישמים.
יום יום, שעה שעה.
מיישמים.
בסוף הפגישה התחבקנו.
אני באמת אוהב את הזוגות שלי.
משחרר אותם בחיבוק.
קבענו פגישת תחזוקה עוד חודש.
עכשיו הכל תלוי בהם.
ואני כאן, כמו טינקרבל, מרחף מעליהם כשהם ישנים ושומר עליהם.
בהצלחה, זוג יקר!
אני מאמין בכם.
