אצל 30% מהזוגות שאני עובד איתם,
האמא של אחד מהם נדחפת יותר מדי לזוגיות שלהם.
מילים שלהם, לא שלי.
אצל 20% נוספים ההורים משני הצדדים מתערבים.
איך אתם מחנכים את הילדים שלכם, איפה אתם צריכים לגור,
מה אתם כן צריכים לקנות ומה מיותר…
מכירים את זה?
וזה מחמיר אם ההורים תומכים בכם כלכלית.
מישהו אמר "בעל המאה הוא בעל הדעה"? לגמרי!
ואז מתחיל הקטע הזה שרק לי מותר להעביר ביקורת על ההורים שלי,
ואפילו ביקורת קשה, בוטה, אבל אם בן.בת הזוג יעזו להגיד משהו על ההורים שלי,
גם אם זה נכון, גם אם הם צודקים, אני מסוגל לאכול אותם חיים! נכון?
הטיפ שלי אליכם בהקשר של המעגל "היחסים עם המשפחה המורחבת"
הוא שאתם צריכים להבין, לפני הכל,
שהנאמנות והפוקוס שלכם חייבים להיות על התא המשפחתי המיידי שלכם,
כלומר: בן.בת הזוג.
שבו יחד, רק שניכם, דברו על הנושאים שבהם יש התערבות
אינטנסיבית מצד המשפחה המורחבת של אחד מכם או שניכם,
התערבות שאתם לא אוהבים ורוצים לשנות (להפחית, לבטל),
וקבלו החלטות לגבי איך לתקשר את השינוי למשפחה.
זה רגיש, זה עדין, צריך לעשות את זה נכון.
יאללה קדימה!