מכירים את הסיטואציה הבאה?
אתם נמצאים עם זוג חברים, או כמה זוגות חברים, וכשבעלך מתחיל לדבר
את יודעת מה הוא הולך להגיד ומשלימה לו את המשפטים.
מבחינתך, זאת ההוכחה האולטימטיבית לזה שהתקשורת שלכם מדהימה
ושאתם לא צריכים לבזבז יותר מדי מילים כדי להבין מה הצד השני רוצה להגיד.
מבחינתו, את מתפרצת לו לדברים, קוטעת אותו, נדחפת, לא נותנת לו להשלים משפט.
ואז, לאט לאט, הוא מדבר פחות ופחות, משתף פחות ופחות ואת לא מבינה מה קרה לו,
למה הוא לא מתקשר כמו בעבר.
את מתבאסת עליו, נפגעת ממנו, מאשימה אותו שהוא לא מתקשר, לא משתף, לא מדבר.
הוא, מבחינתו, מעדיף לא לדבר כי ממילא לא נותנים לו.
זה בהרגשה שלו.
הרבה פעמים, כשאני שואל את הצד שקטעו אותו והשלימו עבורו את המשפט
(זה קורה גם הרבה לצד השני, מן הסתם, שהגבר קוטע, מתערב, נדחף) אם זה מה שהוא התכוון להגיד, הוא אומר "ממש לא", ואז אומר משהו אחר לגמרי.
אז הנה טיפ בהקשר של תקשורת זוגית:
אל תעשו את זה.
אל תקטעו, אל תשלימו משפטים,
תהיו סבלניים, תקשיבו, תמתינו לסוף המשפט ורק אז תגיבו.