הפרטים האישיים (שמות, גילאים, עיר מגורים ותחום עיסוק) בדויים. הסיפור עצמו אמיתי.
"איך היתה החופשה שלכם באילת, חבר'ה?", אני שואל אותם בחיוך,
מתכונן לכל תשובה שתבוא…
"ת'אמת? עבדנו קשה", אוסנת מצחקקת ומחפשת את ההצטרפות של גיל
וגיל אכן מצטרף: "לגמרי! חזרנו גמורים! הבנדיטים הקטנים האלה העבידו אותנו חבל על הזמן!"
"אני מניח שאתם מדברים על אהוד ויואב?"
"כן, שיהיו בריאים, מתוקים כאלה", אוסנת משחררת אוקסיטוצין לחלל החדר
"הם ממש עפו שם! עשינו מלא דברים, ים, בריכה, דולפינים, מצנח רחיפה, שנורקלים…"
"בסך הכל היה מצוין!", גיל מוסיף מנת אוקסיטוצין משלו (כן, גם גברים מסוגלים להפריש את 'הורמון האהבה', כמו שכולם אוהבים לקרוא לו, כשמדברים על ילדים)
"ממש היינו צריכים את זה. כולנו. וזה בא מה זה טוב!"
"יופי! אני ממש שמח לשמוע", גם אני מצטרף למסיבת ההורמונים ההוריים
שנפתחה כאן בחדר תוך שנייה ורבע.
"ומה לגבי שפות האהבה שלכם? מה גיליתם על עצמכם ואחד על השנייה?
מה הבנתם לגבי איך הייתם רוצים לקבל אהבה? איך הייתם רוצים לתת אהבה?
עשיתם קצת עבודה עם זה כמו שהראיתי לכם בפגישה הקודמת?"
"ברור!", אוסנת שולפת דף ישר נקי מקמטים ושרבוטים, עם פאי יפה, מדויק, מחולק ל-5 חלקים, לפי שפות האהבה של ד"ר צ'פמן:
"נתתי למחוות 65%, מילים- 10%, מגע- 5%, זמן איכות- 10%, מתנות- 10%."
"מעניין", אני מנסה ליישב את החלוקה שאוסנת עשתה עם כל מה שעברנו בעשר הפגישות שהיו לנו עד עכשיו
"ואתה, גיל? איך חילקת את הפאי שלך?"
"טוב, אצלי…", גיל מחליק את הדף המקומט שלו, הקרוע קצת בפינה הימנית העליונה
"... היה לי קשה, האמת. כתבתי ומחקתי, כתבתי עוד פעם, מחקתי. בקיצור, זה מה שיצא לי בסוף:
מגע- 50%, מתנות- 5%, מילים- 20%, זמן איכות- 10% ומחוות 15%."
"אני לגמרי מבין אותך, גיל", אני מאשר לו שזה באמת מאוד קשה
"ביומיום אתה לא חושב על מה הכי חשוב לך מבחינת הדרך שבה היית רוצה לקבל אהבה מבת-הזוג שלך.
זה לא במודעות שלך. באופן טבעי מאוד, כן?
ופתאום אני מבקש ממך לחשוב על זה, להתעמק בזה, להבין את עצמך, להבין מה חשוב לך, להבין מה ייתן לך את ההרגשה שהיא באמת אוהבת אותך!"
"שלא תבין אותי לא נכון", גיל מתפלש בגלי האמפתיה וההכלה ששלחתי לעברו
"מאוד אהבתי את התרגיל הזה שנתת לנו. זה באמת גורם לך פתאום לחשוב לעומק על היומיום, על מה אוסנת עושה, אומרת, מה זה עושה לי. תרגיל אדיר!"
"מצוין. שמח שהתחברתם.
חשוב מאוד שתתחברו למשימות שאני נותן לכם כדי שהן באמת יהיו אפקטיביות ויעזרו לכם.
עכשיו בואו ננתח את זה קצת ונראה אם החלוקה הזאת שלכם באמת מייצגת את מה שקורה במציאות."
"עם מי נתחיל?", אני נותן להם את הבחירה. נראה אצל מי זה בוער יותר.
[מבטים, חיוכים]
"תתחיל עם העוגה של אוסנת", גיל מבקש
"סבבה.
אוסנת, את כתבת שמחוות מהצד של גיל כלפיך מאוד חשובות לך. נתת לזה 65% מהעוגה שלך!
רוצה להסביר לגיל מה כל כך חשוב לך בזה, למה את מתכוונת כשאת אומרת 'מחוות', מה את צריכה מגיל בהקשר הזה?"
"אז ככה", אוסנת משנה פוזיציה ומתחילה להסביר, "אני כל היום עם הילדים, והעבודה והכל…"
"אתה רואה? זה מה שמשגע אותי! אני עם הילדים יותר ממנה! איך את לא רואה את זה?" גיל מתפרץ.
"גיל! תחזיק!", אני משסה אותו בתנועת מנצח שמבקש מהקונטרבס שלו לנעול את הפרטיטורה.
"תמשיכי, אוסנת", אני מבקש מהקלרינט לתת את הסולו שלה ללא הפרעות נוספות.
"את אמרת שכדי להרגיש אהובה, את צריכה שגיל יעשה בעיקר מחוות.
איזה מחוות? להיות יותר עם הילדים. מה עוד? תני דוגמאות אמיתיות,
כדי שגיל יבין מה את מצפה ממנו"
"לקחת לי את האוטו למוסך לטיפול, לדוגמה. שאני לא אצטרך להתעסק עם זה.
לעשות לי מסאז' ברגליים אחרי יום קשה. יש ימים שהרגליים ממש כואבות לי.
דברים כאלה."
"ומה לגבי מגע?",
אני מאלץ אותה להבין
מה היא כתבה בעוגה שלה,
"נתת לזה רק 5%. מגע לא חשוב לך?"
"לא", היא אומרת בחיוך שמשתדל מאוד לעצבן את גיל.
[יש שם קטע עם המגע, זה ברור]
"פחות.
גם מתנות לא מעניינות אותי. וגם מילים. מילים בלי מעשים לא שוות כלום מבחינתי."
"את טוענת שאני סתם מדבר ולא עושה כלום?", גיל נעלב.
"זה אתה אמרת", מט. שח-מט. לפחות מבחינתה.
"חכו רגע עם עניין המילים. גיל, אוסנת", אני אוסף אותם בחזרה אליי.
"וגם עם עניין המתנות, שאוסנת אמרה שלא מעניינות אותה.
וגם בנושא של זמן איכות, שאוסנת נתנה לו 10%, שגם אתה, דרך אגב, נתת לו 10%.
נדבר על כל השפות האלה, על האחוזים שנתתם להם וגם ניכנס לעומק איפה שאפשר.
בנושא של מילים, לדוגמה:
יש כל מיני סוגים של מילים שמבטאות אהבה. גם בתוך זה יש חלוקה שמדברת לכל אחד בצורה אחרת.
יש מילות שבח ("איזה תותחית את שעשית כלים"), מילות הודיה ("תודה שבישלת לי ארוחה שווה כשחזרתי מהעבודה"), מילות אהבה ("אני אוהב אותך")..."
"אני רוצה שנעבור עכשיו לגיל. גיל, בוא תסביר לאוסנת על מה אתה מדבר כשאתה אומר שכדי להרגיש אהוב על ידי אוסנת, אתה צריך ש-50% מהזמן יהיה ביניכם מגע. אתה מדבר על סקס?"
סקס!
זוכרים שאמרנו, בפגישה השישית, שנושא החברים אצל גיל הוא עדר הפילים שעומד באמצע החדר וצריך לדבר עליהם?
אז נושא הסקס הוא סוואנה שלמה.
4 עדרי פילים שצריך לדבר עליהם,
לא פיל אחד וגם לא עדר אחד!
ואנחנו נדבר גם נדבר על סקס, נושא טעון ונפיץ באופן כללי ואצל שני אלה באופן מאוד לא כללי.
ויש הרבה על מה לדבר, אצל אוסנת וגיל.
