הפרטים האישיים (שמות, גילאים, עיר מגורים ותחום עיסוק) בדויים. הסיפור עצמו אמיתי
15:00 אחר הצהריים
צלצול בפעמון.
גיל ואוסנת בצד השני של הדלת.
סרקתי את הקליניקה פעם אחת אחרונה-
המזגן דולק, הוילונות מוגפים, התאורה הצהובה עושה אווירה ביתית וחמימה,
טישו, מים, עוגיות, מחברות, עטים- יש.
הכורסה שלי במרחק טוב מהכורסה שלהם.
יופי, הכל מוכן!
"אהלן, אוסנת וגיל. בואו, כנסו. תרגישו בבית."
הם נכנסים. גיל בחיוך נבוך, אוסנת במבט מפוזר.
"קפה? תה? מים קרים?"
הם נוחתים בכבדות על הכורסה שמולי,
הוא מצד ימין, משכל רגליים לכיוון הדלת
היא מצד שמאל, משכלת רגליים לכיוון החלון
הוא משלב ידיים,
היא מחזיקה את התיק על הירכיים
קלאסי לפגישה ראשונה.
אני מחמיא להם על זה שהם בחרו לבקש עזרה
מודה להם על זה שהם בחרו לבקש אותה ממני
מספר קצת על עצמי,
על השיטה שבה אני עובד
על התהליך
מסביר ש"כדי שהתהליך יהיה מוצלח ותוכלו להגיע למטרות ולתוצאות
שאתם בעצמכם תקבעו בעזרתי,
אתם צריכים להתחייב.
לא כלפיי.
כלפי עצמכם
כלפי בן/בת הזוג
כלפי התהליך
תתחייבו לעבודה קשה, כי רק ככה תוכלו להשיג את מה שאתם רוצים להשיג.
אני מתחייב, מהצד שלי, שאם תתנו את ה-100% שלכם, אני אתן 400.
מהכישרון, ידע, ניסיון והיכולות שלי."
"רגע, שנייה", גיל מזדקף במושב שלו ונוטע שתי רגליים חזקות על הרצפה,
"מה זאת אומרת אנחנו נקבע את המטרות?
חשבתי שאתה קובע מה המטרה.
שאתה תגיד לנו תוך פגישה-שתיים אם אנחנו צריכים להישאר יחד.
זה לא ככה?"
"לא. אני לא אקבע לכם מה אתם רוצים להשיג בטיפול זוגי.
יחד, אנחנו נאיר את כל המקומות שאתם חושבים שצריכים תיקון,
כל מה שאתם לא מרוצים ממנו והייתם רוצים לשפר, לשנות, להעצים… תלוי במטרות.
אני מלמד אתכם איך להגיע למטרות האמיתיות שלכם בזה שהגעתם אליי,
אני אלווה אתכם בכתיבה של המטרות האלה,
אני אעשה איתכם כל מה שצריך כדי שתקבעו את המטרות שנכונות לכם.
המטרות יהיו שלכם.
אם המטרה היא להיפרד יפה, אין בעיה. נעשה תהליך מהמם של איך נפרדים יפה.
אם המטרה שלכם היא להישאר יחד ולשפר את התקשורת ביניכם, נעבוד על התקשורת.
אם המטרה שלכם היא לשפר את האינטימיות והסקס שלכם, נעשה עבודה על זה.
אתם קובעים על מה עובדים."
"אוקיי, סבבה. אחלה. נשמע טוב"
שפת הגוף והמימיקה של שניהם שידרה שהם כאן, שהם איתי, שאפשר לצאת לדרך.
"אז מה אתם אומרים? מה הביא אתכם אליי?"
גיל לא סיים אפילו חצי סיבוב של הצוואר לכיוון של אוסנת והיא כבר עפה על 200 קמ"ש…
היא סיפרה שפעם הם ידעו לדבר
והיום כבר לא.
ישר מתפוצצים אחד על השנייה.
אז הם לא מדברים על כלום.
רק מנהלות שקשורות בילדים.
היא אומרת שהוא לא משתף אותה במחשבות, רגשות, תכניות
הוא אומר שהיא חוסמת אותו בצורה שהיא מתנהגת כשהוא כן משתף אותה
היא רוצה להרגיש שייכות
הוא רוצה שהיא תהיה יותר רגועה
שניהם לא רוצים להרגיש ככה
שניהם רוצים לפתור את זה, להתקרב בחזרה
לשניהם, כך נראה מהפגישה הראשונה שלי איתם, יש רצון אמיתי וכן
16:30.
הפגישה הראשונה בדרך כלל יותר ארוכה מפגישות אחרות בטיפול.
"איך היה לכם, חבר'ה?"
"בסדר גמור. סבבה. הולכים הביתה לעשות את המשימה שנתת לנו."
"דברו איתי במהלך השבוע אם תצטרכו עזרה עם המשימה"
"שבוע הבא ביום חמישי באותה השעה?", גיל שואל וחוזר לקחת את המפתח של הרכב מהשולחן.
"כן, קבענו. זאת המשבצת שלכם עכשיו 😊, חמישי ב-15:00-16:00. שיהיה לכם שבוע מהמם".
מתיישב לסכם לעצמי את כל מה שלא הספקתי במהלך הפגישה.
'יש פה עבודה', אני חושב לעצמי, 'ויש עם מי לעבוד'
יאללה, כבר 16:50, הזוג הבא מגיע עוד עשר דקות...