איך מתקשרים עם בני נוער

איך אני מתקשר עם המתבגרים שלי?
האם יש שיח פתוח ומאפשר בבית?
האם מותר לדבר על כל נושא?
האם למתבגרים שלי מותר להביע את דעתם בבית? לבקש? להציע?
לנהל משא ומתן על דברים מסוימים?
 
באיזו שפה אני משתמש כשאני מבקש מהם משהו?
איך אני מגיב כשהם מסרבים?
מה אני אומר להם כשהם חוטפים קריזה בלתי מוסברת?
איך אני מגיב כשהם מרביצים או מציקים לאחים הקטנים שלהם?
כשהם מקללים או צועקים בבית?
איך אני מביע את האהבה שלי כלפיהם? במעשים? במילים? גם וגם?
 
אלה רק חלק מהשאלות שעולות אצל הורים בהקשר לתקשורת עם המתבגרים שלהם, ולא בכדי.
 
כ-80% מההורים שהדרכתי עד היום מדווחים שהמעגל הזה, "תקשורת הורית", הוא מעגל-היחסים שבו הם צריכים הכי הרבה עזרה.
 
העבודה שאני עושה בקליניקה עם הורים על המעגל הזה מתמקדת ביצירת 'חוזה' עם המתבגרים שלהם.
הנקודות המרכזיות ב'חוזה' שכזה, כתוב או מדובר, עוסקות בתקשורת הדדית בין ההורה לנער, ביצירת שיח בריא ומכבד שבו ההורה רואה את הנער, מתחשב בדעתו,מאפשר לו להביע את דעתו ובהגדרת מרחבי פעולה (פיזיים, רגשיים ומנטליים)
שבהם המתבגר נרתם לשיתוף פעולה עם ההורה מרצון ומבחירה.
 
היקף ההרצאה- מפגש בן 60-90 דקות (מותאם אישית)
קהל- הורים לבני נוער (חטיבת ביניים ותיכון)