מה קורה כשאתם מפסיקים להיות המודל לחיקוי של הילדים שלכם?
top of page
  • תמונת הסופר/תאסף דולינגר

מה קורה כשאתם מפסיקים להיות המודל לחיקוי של הילדים שלכם?

בגילאי גן ויסודי, אתם גיבורי-על בעיני הילדים שלכם.

אתם כל-יכולים וחפים משגיאות בעיניהם. מעין אידיאל נשגב.

לקראת סיום החטיבה/תחילת התיכון, הילדים שלכם בוחרים להם דמות אחרת מכם בתור מודל לחיקוי או מקור השראה. זה יכול להיות זמר, שחקן קולנוע, או אפילו אחד המורים. מדובר בתהליך טבעי, שהוא חלק מההיפרדות החלקית של המתבגר/ת שלכם מכם, שכולל גם גיבוש מנגנוני הגנה שלהם כלפי העולם ובין השאר גם כלפיכם. אין מקום להיעלבות או תחושת "נטישה" מצדכם.

אפשרו להם לבטא את עצמם בחופשיות (לבוש, תסרוקת, סגנון דיבור חדש) ולוו אותם בגיבוש הזהות העצמית שלהם תוך כדי שאתם משגיחים שהביטוי העצמי ההולך ונבנה הזה לא פוגע בהם או בסביבתם.


bottom of page