בשיר "נומי, נומי", ההורה יוצא בבוקר לכל מיני מקומות (לעבודה, לכרם, לפרדס, לשדה)
וחוזר בסוף היום (עם צאת הלבנה, צאת הכוכבים, בערב עם הרוח, בערב עם צללים).
לילדה בשיר אין מושג איפה הוא היה ומה עשה במשך כל היום.
היא אמורה להסתפק במתנה שהוא מביא איתו. הימים האלה עברו.
הגישה הזאת עברה מהעולם. מאידך, כשאתם שואלים את הילדים שלכם איך היה בגן/ביה"ס, התשובה הפופולרית שלהם היא "כיף". למדו אותם לשתף אתכם ביום שעבר עליהם. עודדו אותם להעשיר את התיאור
ולפרט קצת יותר. שאלו שאלות מנחות שיעזרו להם לספר יותר. עשו זאת דרך שיתוף שלכם
(משהו טוב שקרה לכם בעבודה, אתגר שעמדתם בפניו ופתרתם אותו, הקניות בסופר, הסידורים שעשיתם). מהר מאוד אתם תעשירו ותעצימו את השיח המשפחתי.