פחד אצל ילדים הוא דבר שכיח ביותר. בדרך כלל, ילדים מפחדים כשיש אצלם ערבוב בין מציאות לדמיון.
הפחדים הנפוצים ביותר הם פחד מחושך, מפלצות, להישאר לבד, רופא, רעמים ועוד. איך מתמודדים ואיך עוזרים להם להתמודד? 1. תנו לגיטימציה לפחד גלו אמפתיה כלפי הפחד של הילד והימנעו מלהביע זלזול, לדוגמה: "אני מבין שהמפלצת מפחידה אותך" במקום "זה טיפשי לפחד ממפלצות". 2. אל תזדהו עם הפחד (אל תאמרו "גם אני מפחד מהחושך"), כי אז הילד עלול להבין בטעות שזה בסדר לפחד רק מדברים שמפחידים גם אתכם. 3. בקשו מהילד לתאר את הפחד שלו. ככל שידבר עליו יותר, הנושא יהפוך למוכר יותר ומפחיד פחות. 4. מצד שני, היזהרו לא להתעסק בפחד יותר מדי כי הילד עלול להשתמש בפחד ככלי לגיוס תשומת הלב שלכם.
ילדים לא מפחדים רק בגלל טשטוש בין מציאות לדמיון, כמו שכתבתי בטיפ הראשון בסדרה הזאת של פחד אצל ילדים. סיבה נוספת יכולה להיות חשיפה לגירוי שהפתיע אותם לרעה והשאיר חותם רציני
(נביחה של כלב, אזעקת טילים וכו'). דרכים נוספות להתמודדות עם הפחד: - היו עירניים מספיק כדי לזהות את התסמינים הפיזיים של הפחד אצל הילד (גמגום, דיבור מהיר ולא ברור, הזעה, בכי, כאבים באזורים שונים בגוף ואפילו "אילמות זמנית", כלומר: חוסר יכולת להסביר מה הם חווים בתוך הסיטואציה). ההבנה שלכם שהילד חווה עכשיו תחושות של פחד יסייעו לכם להיות אמפתיים כלפיו ולא לכעוס עליו בגלל ההתנהגות שלו שעלולה לקבל פרשנות מוטעית מצדכם. - הציעו זווית ראייה אחרת למושא הפחד, חיובית יותר
כך, לדוגמה, אולי הכלב נבח כי הוא מתרגש כשהוא רואה ילדים ורוצה שיתייחסו אליו? - בקשו מהילד להציע דרכים יצירתיות לנצח את הפחד חרב אור, אבקת קסמים, מפלצת טובה שתגרש את המפלצת הרעה, לוכד חלומות שתתלו יחד איתו בחדר וכו'...
מה עוד תוכלו לעשות?
על-פי גישה אחת, בקשו מהילד לצייר את הפחד. ברגע שסיים את הציור, ערכו טקס משפחתי ובמהלכו גזרו / שרפו את הציור כדי להיפטר מהפחד.
עפ"י גישת ה-NLP, בקשו ממנו לעצום את העיניים, לדמיין את הפחד כאובייקט עם גוף, צורה וצבע ואמרו לו ולתאר בקול רם את מה שהוא רואה בדמיונו (כדור אש אדום ענק, למשל).
הנחו אותו להרחיק את האובייקט ממנו לאט לאט ולדמיין אותו קטן והולך, עוד ועוד, עד שהופך למיניטורי ממש.
במקביל, הנחו אותם לדמיין שהאובייקט מאבד את הצבע שלו לאט לאט, בצורה הדרגתית, עד שהופך לאפור/חסר צבע.
חזרו על התרגיל הזה כמה פעמים שצריך והיו סבלניים.
Comments